הכרעת דין בתיק ת"ד 116-07-12

התאונה והמחלוקת

לפנינו תאונה שאירעה לצערנו ביום 30.5.2011 בסמוך לשעה 10:50 בבוקר.  הנאשם מר רונן טורגמן (להלן: "הנאשם") הואשם בהיותו נהג אוטובוס היה מעורב בתאונה עם אופנוע הנהוג על ידי מר פנחס מזרחי (להלן: "המתלונן" או "הנפגע").

אין חלוקי דיעות כי האוטובוס שבו נהג הנאשם פגע בקטנוע שבו נהג המתלונן.  בעת הפגיעה היה האוטובוס מאחורי המתלונן והפגיעה הייתה בפגוש הקדמי שמאלי של האוטובוס כאשר הנפגע פגע לאחר מכן עם הקסדה בחלון האוטובוס.  הכל כפי שניתן לראות בתמונות מס' 7-8 בלוח התצלומים שהוגש על ידי התביעה (ת/5).

לטענת התביעה אירעה התאונה פשוט משום שנהג האוטובוס נהג מהר מדי (במהירות של 81 קמ"ש על פי דוח הטכוגרף שהוגש וסומן (ת/2).  הנאשם לדברי התביעה נהג מהר לא שם ליבו לקטנוע שלפניו ופגע בו מאחורה.

לטענת ההגנה לעומת זאת האשמה בתאונה היא על בעל הקטנוע ולא על הנאשם.  לשיטתה, הנאשם נסע בכביש בנתיב השמאלי.  הוא ראה את רוכב האופנוע ואז פנה לנתיב הימין הן בגלל רוכב  הקטנוע והן משום שממילא הייתה בדעתו לפנות ימינה, אלא שכאשר נסע כבר בנתיב הימיני סטה לפתע רוכב הקטנוע ימינה ונכנס לנתיבו.  הנהג אומנם ניסה לבלום ולסטות עוד יותר ימינה אך לא הספיק לעשות כן ולכן נגרמה התאונה. 

המסקנות כפי שעולות מהעובדות - נהג האוטובוס אשם

ראשית עלינו להסביר את מבנה הכביש.  הכביש איננו מחולק על ידי קו באמצעו אלא ניתן לדבר לכל היותר על חלוקה "רעיונית" של הכביש לשני נתיבים.  ברור אם כן כי אם נסתכל על הכביש כעין נתיב אחד האשמה היא של האוטובוס.  אולם אפילו אם נניח כי מדובר בשני נתיבים גם אז על פי הראיות הייתה הפגיעה בנתיב השמאלי.  אפשר לראות זאת בבירור בתמונות ובמיוחד מתמונה מס' 5-6 .  בתמונות 5-6 ב - ת/5 נראה כי שברי הבקליט  של האופנוע נמצאים בנתיב השמאלי. לא רק זאת אלא שניתן לראות את החריץ המוביל ממקום האימפקט למקום האופנוע. חריץ זה גם מסומן היטב בתרשים (ת/7).  גם מהתרשים עולה בבירור כי המכה שקיבל האופנוע הייתה בעודו בחלק השמאלי של הכביש או הנתיב "הרעיוני" השמאלי.

מכל אלה עולה כי התאונה אירעה כדלקמן:

נהג האוטובוס נסע בנתיב השמאלי ונסע מהר יותר מרוכב הקטנוע שעל פי עדותו שאני מאמין לה  הייתה נמוכה (פרו' עמ' 9 ש.26-29).  דהיינו, האוטובוס התקדם במהירות הרבה יותר גבוהה מהקטנוע.  כשהגיע האוטובוס קרוב לקטנוע שהיה בנתיב השמאלי פנה האוטובוס לנתיב הימני.  אלא שפנייה זו נעשתה כשלא היה מרחק מספק בינו לבין הקטנוע וכשהנאשם קרוב מדי לקטנוע.  ממילא , כשזז הקטנוע בתוך נתיבו ימינה מעט התנגש בו הנאשם מאחורנית.

ממילא אפילו לגרסת נהג האוטובוס הוא האשם בתאונה.

אוסיף עוד ואומר שדברי השוטרת שהגיעה למקום (דוח שהוגש והתקבל ת/10) אמר הנאשם כי "נהג הקטנוע הגיח לו משום מקום בנתיב שלו ומיד שהבחין בו בלם את האוטובוס".  מכך עולה כי לכאורה כי הנאשם לא הבחין בו כלל אבל אי אפשר לייחס חשיבות רבה לאימרות מעין אלו וייתכן גם כי הנאשם הופתע מכך שנהג הקטנוע זז ימינה.  אולם כפי שהבהרנו כל תזוזה זו הייתה בתוך הנתיב השמאלי שבו הייתה לרוכב הקטנוע זכות להיות וממילא זוהי אחריות האוטובוס.

עוד אוסיף כי לטובת הנאשם לקחתי בחשבון כי רוכב הקטנוע סטה ימינה, אולם  הסטייה  אם הייתה,  הייתה מתונה כפי שהסביר הבוחן המשטרתי בעדותו (פר' עמ' 7 ש' 17-21). זאת משום שאם היה מדובר בסטייה מהותית ימינה הייתה מכת האוטו' גורמת לסיבסוב האופנוע (עם כיוון השעון) ולא מכה קדימה.  שוב, גם זאת לטובת הנאשם ובניגוד לדברי רוכב הקטנוע שטען כי נסע בנחת ישר ללא כל הטיות ימינה או שמאלה.

באשר לעבירות שהואשם בהם הנאשם הרי הצדדים הסכימו כי מדובר היה בחבלה של ממש וכי נגרם נזק לרכוש או לאדם.  לאור מסקנותיי ברור כי הייתה פה עבירה של חוסר זהירות ואי שמירת מרחק.

לגבי עבירת המהירות הרי לא ברורה לגמרי מהירותו של הנאשם ברגע התאונה וייתכן כי המהירות הגבוהה שנרשמה 81 קמ"ש הייתה קודם לכן, אולם, גם אם הייתה קודם לכן האחריות היא עליו שכן בשום קטע נתון באיזור הזה לא ניתן היה לנסוע במהירות של 81 קמ"ש. לא רק זאת יש רגלים לסברה שאם היה נוסע במהירות נמוכה יותר ייתכן והייתה נמנעת התאונה.

אשר לכן, לאחר שהיפכתי בזכותו של הנאשם ואף יצאתי מהנחות מוצא לטובתו, החלטתי להרשיעו בכל העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

המזכירות תשלח העתק הכרעת הדין לצדדים.

המועד הקבוע 3.1.2013 בשעה 12:30 נשאר בעינו ובמועד זה יטענו הצדדים לעונש ועליהם להיות מוכנים לכך.

ניתנה היום,  כ"ז כסלו תשע"ג , 11 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים . התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: